הלקות שמיטיבה את חיי

גדלתי כמאכזב סדרתי. 💭
מעולם לא הצלחתי לסיים שיעורי בית.
ולא באמת האמנתי שאצליח במשהו.
רק בבגרותי הבנתי שיש לכך קשר לתכונה אחת שלי: יתר אסוציאטיביות.
מה זה אומר?
שכמעט מכל חוויה, מחשבה או רעיון צומחות אצלי אסוציאציות נוספות. ועוד אחת. ועוד עשר. לפעמים בלי סוף.
כילד, זה היה החושך שלי.
התקשיתי להתרכז, להתמיד, להשלים משימות ולעמוד בציפיות.
אבל מה שהיה החיסרון הגדול שלי בילדות, הפך בבגרותי לאחד ממקורות הכוח וההנאה הגדולים בחיי.
באימונים אף פעם לא נתקעים. תמיד צצים עוד רעיונות, כיוונים ואפשרויות.
מעין מעבדת פיתוח אינסופית של כלים ועזרים, שממנה נובעת יצירה בלתי פוסקת. ✨
ואחת הזהויות האהובות עליי במערכת השמש שלי היא היותי מעיין נובע של רעיונות. 💡
באיזשהו שלב הפסקתי להילחם בתכונה הזאת והתחלתי ללמוד לרתום אותה.
הפכתי את הלקות למצפן הניווט שלי בדרך אל עצמי.
כי גיליתי שמה שקורה לי, קורא לי. 🌱
והיום, שש השנים האחרונות הן הטובות בחיי, והן משתפרות מיום ליום.
אני אפילו כותב על המסע הזה ספר: "החיים שתמיד רצית".
ועכשיו אני סקרן לגביכם:
איזה קושי, חיסרון או תכונה שלכם, שאתם אולי מנסים להיפטר מהם, יכולים להפוך דווקא למקור של כוח, יצירה או יתרון בחייכם?
אולי לא כל מה שצריך לתקן בעצמנו באמת דורש תיקון. ❤️