לנשום אהבה - תרגול כייפי וגם כדאי מאוד
לאחרונה ערכתי את הרצאתי "צעדים באהבה עצמית" בפני 150 מפקחות החינוך הקדם יסודי בישראל.
ספרתי להן כי מעולם לא פגשתי אהבה עצמית ברחוב, ולהבנתי בשל חמקמקותה וגבולותיה הלא ברורים, קשה לנו לתרגל, להטמיע ולחנך לאהבה עצמית, וזאת - למרות השפעתה האדירה על מגוון מעגלי חיינו...
להבנתי הדרך לאהוב את עצמנו יותר עוברת דרך הנגשת האהבה העצמית - הכל כך לא מוחשית... ולטעמי זה אמור להיות בכייף, בקלות וברכות...
ו... אני מבקש להוציא את האהבה העצמית לאור, להפוך אותה לפומבית עבורנו, לגרום לה להיות הרבה יותר נוכחת בחיינו, במערכת היחסים שלנו עם עצמנו, ובכלל מרחבי חיינו...
אחד התרגולים הפשוטים, הכייפיים והכה נגישים שערכנו הוא תרגול הנשימה שלנו:
... התיישבנו בנחת, הנחנו את רגלינו בנועם על הרצפה... לקחנו נשימה גדולה... הנחנו יד אחת על הבטן ואת השנייה על בית החזה...
שוחחנו על נשימה מלאה... דברנו על כך שהנשימה שלנו היא בבואה של מצבנו הרגשי (אם היא סוערת - יתכן שמשהו בנו סוער... ואם היא נינוחה - כנראה שאנו חשים נינוחות) ...
....דברנו על מגוון תרומותיה (של הנשימה המלאה) לחיינו, לשלומנו ולבריאותנו...
והקשבנו...
ומכיוון שהנשימה שלנו היא בבואה של מצבנו הרגשי - באמצעות היד הרכה שעקבה אחר נשימתנו - הטנו אוזן ל- 'מה הנשימה שלנו מספרת לנו על שלומנו...' (כן, כן)....
ובהמשך - באמצעות היד שעל החזה - חשנו ודמיינו...'מה הלמות הלב שלנו היו רוצות לספר לנו - לו רק יכלו...'
וכך - בתרגיל כה פשוט באמצע היום - יצרנו אינטימיות - קרבה נעימה לעצמנו, לתחושותינו, חוויותינו ולמה שעל נשימתנו ועל לבנו...
תודה על ההזדמנות להדק את היחסים עם עצמנו באופן כה פשוט, זמין ונעים.
לימים של אהבה עצמית ואהבה גדולה מאוד,
בני