סגנון מעורב אישי

אמש החלטתי כי הבוקר אערוך הליכה.

הבוקר התעוררתי בזמן ובהחלט זכרתי זאת.

העניין הוא שקמתי עייף מאוד, והרוח שנשבה בתוכי הייתה דלת אנרגיה.

הרגשתי כבדות, וממש חשתי את חוקי הגרביטציה שביני לבין הכרית.

אבל מנגד - רציתי לעמוד בהחלטתי. לא רציתי להפוך לוותרן ולחדל אישים.

לפחות שבע פעמים התהפכו להם חוקי המשיכה שבתוכי.

בסוף באה לי ישועה.

מכיוון שהייתי מאוד עייף וממש לא במצב קרבי, החלטתי לצאת לדרך אבל לאפשר לעצמי גם מעט "להתעצל בהליכה".

הרעיון העלה בי חיוך, ובדרך - אכן הלכתי לאט מהרגיל.

לרוב אני פוסע באופן נמרץ והרעיונות פורצים אצלי כמו זיקוקים.

הפעם להפתעתי, בשל העייפות והקצב החדש - התאפשרו לי תהליכי חשיבה בהם אני פחות מורגל, ובעיקר פגשתי מחדש מספר רעיונות שכבר קיננו בי.

תוך כדי הקצב המתון התגבש בתוכי רעיון פורץ דרך בנוגע לקורס הנהדר שלי: "אופטימיות מעשית".

אין לי ספק שכלל הוא לא היה עולה בדעתי, אם הייתי צועד בקצב הרגיל.

גיליתי שלעיתים שינוי קטן בכוונון המפרשים שלי - יכול לקחת אותי למחוזות חדשים ומפתיעים מאוד.

איזה כיף שלעיתים ניתן לכבד את החלטותינו מאמש, ובו זמנית גם את מצב העייפות שלנו עכשיו.

מאחל לנו החלטות נהדרות וכוונוני מפרשים מיטיבים מאוד,

בני.

* * *

המעוניינים לבדוק אפשרות לערוך את הקורס הנהדר "אופטימיות מעשית" גם בארגון שלהם - מוזמנים לכתוב לי ואשמח לשלוח פרטים.

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: