כשרמי לוי וג'יימס בונד נפגשים

שמעתי מישהי ברדיו אומרת - שיוסי כהן (ראש המוסד החדש) הוא חתיך ויעשה לנו אחלה מבצעים, לפחות כמו רמי לוי.

חשבתי על הקריצה שבדבריה, ועל כך ש (אולי בלי משים) היא בעצם קורצת אלינו ואל תרבותנו, עלינו ועל גיבורינו, על כך שהסמלים שלנו הם סקסיים, גיבורי מלחמה וביון ואנשי עסקים מצליחים.

ובכך יש הגדרה מאוד ברורה מה ומי נחשב בתרבותנו. לְמַה ולמי אנו שואפים להידמות וכמותו להיות.

ועלה בדעתי שחתיך וגיבור מבצעים (נניח ג'יימס בונד) יכול באמצעות האתוס הזה לחבור לרמי לוי - גיבור כלכלי לאומי, שובר מוסכמות, סלף-מייד, "רובין הוד להמונים".

ושיחדיו הם שותפים למושאי תשוקותינו - להפתעות מיטיבות, לניסים (פך השמן, מעמד הר סיני...) ומבצעים; ולהטבת המורל הלאומי, האישי וזה המצוי בתוך הארנק שלנו. ואולי הכי חשוב (ויתכן שגם ייחודי לתרבות שלנו) לשאיפתנו העזה - לא לצאת פריירים ואם ניתן, עדיף - עם ידינו על העליונה.

יואב איתיאל במגזין המושבות (2009) מביא את רמי לוי:

"כשהייתי ילד בערך בן 10, אדון סיבוני, המורה, היה שולח אותי כל יום להביא לו חומוס בפיתה ממסעדת רחמו בשוק מחנה יהודה. מה הייתי עושה? בכסף שהיה נותן לי הייתי קונה בנפרד את החומוס, רץ למאפייה בשוק וקונה שתי פיתות.

"בצד הייתי מכין טוב טוב את הפיתות עם החומוס. אחת הייתי אוכל בעצמי כי הייתי רעב, ואחת הייתי נותן למורה. רק ממני היה אדון סיבוני מבקש שאביא לו את הפיתה עם החומוס, בגלל שהייתי מכין אותה כל כך באהבה. ככה למדתי את השיעור הראשון שלי של: 'זה נהנה וזה לא חסר' ".

אני מתרגש מהאופן בו רמי לוי מינף את החוויה המעצבת 'זה נהנה וזה לא חסר' שנצרבה בו - למגדלור חייו, בדרך להפיכתו - לגיבור לאומי.

אם עדיין לא זיהיתם - מה הכי מרגש אתכם ליצור ולהיות, אני ממליץ מאוד לעשות זאת. מניסיוני זה משנה חיים, ולעיתים, מקצה לקצה.

אני משוכנע כי ברגע שתעשו זאת, תיהנו גם ממגנט רב עוצמה שיסייע לכם בדרככם.

(ומי יודע, אולי גם אתם תעשו לנו אחלה מבצעים, לפחות כמו רמי לוי)

ליצירות מרגשות מאוד,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: