פרגון למרצדס - ההמשך

קיבלתי המון תגובות לפוסט הקודם - פרגון למרצדס.

תגובות המדברות על אומץ, על זרימה, אבל גם על כך שאכזבתי כשלא יצאתי משם עם רכב חדש.

והדברים הללו מהדהדים בי.

מה בעצם קרה?

באמצע יום עמוס וגדוש קבלתי איתות מהשלפוחית, וחיפשתי שירותים קרובים.

ובהמשך, כשמצאתי עצמי באמצע סוכנות המכוניות הממוזגת והמצודדת, החלטתי לזרום עם אי ההבנה שנוצרה.

מכירים את האמירה ש"ההזדמנויות פוגשות את מי שנמצא על רחבת הריקודים"?

נדמה לי שזו רק ההתחלה. ושאלת השאלות היא: ומה אני עושה כשאני כבר נמצא על רחבת הריקודים?

כלומר, אחרי הקפה הטעים, אולי עדיף היה, כי הייתי מציע למנהל הסוכנות את כישורי המומחה שלי, כיצד למנף את שירותם המפנק.

כיצד להפוך את גישתם הנהדרת למנוע עסקי עבורם.

כיצד לשדרג את ערך המותג שלהם, בחוויות לקוח, שתבאנה אליהם הרבה יותר אנשים.

מאחל לכם אחלה רחבת ריקודים שבעולם, ממני ו(אולי גם) מכל צוות מרצדס.

בני

אפרופו : "ומה אני עושה כשאני כבר נמצא על רחבת הריקודים?" אני מצרף סיפור שתמיד מעלה בי חיוך:

דן היה בחור רווק שחי בבית בו גדל יחד עם אביו, ועבד בעסק המשפחתי.
כאשר גילה שהוא עומד לרשת הון עתק, כשאביו החולה ימות, הוא החליט שעליו לחפש אישה שאיתה יוכל לחלוק את העושר הזה. ערב אחד, במהלך פגישת משקיעים, עיניו נתפסו על האישה הכי יפה שיצא לו לראות. יופייה הטבעי גרם לו להחסיר פעימה. "אני נראה כמו סתם בחור רגיל", הוא אמר לה, אך בעוד כמה שנים, אני עומד לרשת 200 מיליון דולר". מופתעת לחלוטין, ביקשה האישה את כרטיס הביקור שלו, ושלושה ימים לאחר מכן, הפכה להיות אמו החורגת...

למתעניינים בממצאים ארכיאולוגיים - למסלול 7 הצעדים לשיפור השירות »