טעמים של אימון - כיצד להתראיין בהצלחה?

לאחרונה סיפר לי אדם אינטליגנטי ועתיר כישורים כי לאורך ראיון עבודה אליו ניגש, הוא חש כמי שמנסה לדחוס בננה אל הפה של המראיין שישב מולו.

הוא יצא בתחושת אכזבה מהראיון ומעצמו.

לאורך הדרך אני לומד מהאנשים אותם אני מלווה אל המשרה הנכספת, מה מצליח יותר ומה פחות.

פעמים רבות אנו מגלים כי המועמד מאוד מתאמץ למכור מרכולתו ויוצא בתחושה שזה לא עובד.

ליתר דיוק לפעמים ההרגשה היא כי דווקא עודף המאמץ מביא לתוצאות פחות טובות בראיון הקבלה.

השאלה היא האם וכיצד ניתן לעשות אחרת?

במהלך השנים גיליתי כי אם מוכנים להרפות קורה משהו מעניין ולא בהכרח צפוי.

פעמים רבות המוכנות של המרואיין לוותר מעט על מכירת כישוריו מסייעת בידיו.

מתאפשר לו לשנות את מצב הצבירה שלו; להיות נינוח, לנשום, ולהיטיב את הקשבתו והבחנתו במתרחש.

במצב זה לעיתים מתאפשר למתראיין הקשוב - להתעניין ולשאול את המראיין (שלעיתים הוא גם הבוס) מהו הפרופיל של העובד המיטבי עבורו, ואולי אפילו מהי המציאות המיטבית אותה הוא חפץ ליצור במקום העבודה?

למדתי כי דווקא גישה נינוחה וסקרנית שכזו יוצרת פעמים רבות תפנית אצל המראיין.

במקום להיות עסוק בהתמודדות עם ה"סחורה" שמנסה המרואיין למכור לו; הוא חש שמתעניינים בו, לעיתים הוא אף חווה סקרנות, אכפתיות, ושותפות מעצימה מצידו של היושב מולו.

ובינינו, כנראה שפעמים רבות זהו הפרופיל של המרואיין - המועמד האולטימטיבי: סקרן, קשוב, אכפתי ותורם.

על כן בפעם הבאה שהנכם מתראיינים, אתם מוזמנים לשקול מחדש את המינון בו אתם מוכרים את מרכולתכם - לבין זה בו אתם מאפשרים לעצמכם להיות קשובים, סקרנים ומעצימים.

שיהיה בהצלחה גדולה,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: