מה לעשות עם מתאמן שמכריז כי אי אפשר לשנות אהבה עצמית

לקריאת הפוסט בפייסבוק »

זוכרים את המתאמן שאמר לי
"אי אפשר לשנות אהבה עצמית"

מה הייתם עושים לו אתם הייתם במקומי?
(סיפור ההתרחשות - לא קצר)

אז כך, בשנים האחרונות - כשמישהו מביא סיפור/ חוויה כואבת/ דרמטית... לפני הכל אני משתדל לשאול את עצמי: "מהי החוויה שלו, מהם הצרכים שלו ומהן המשאלות שלו....

וגם אם אני לא יודע את התשובות המדויקת לכך - זה מידית עושה לי סדר ו'ממצפן' את הגישה שלי לעניין...

במקרה שלנו השבתי לו - "אני רואה שלא פשוט לך" (הוא מהנהנן) "ואני רואה שזה ממש כבד עליך" (אני מוסיף בעקבות דבריו ש"אי אפשר לשנות אהבה עצמית")...

ובתגובה - הוא נאנח... (ואני מבין שהוא מאשר)... אני מחליט ללכת על הנתיב הגופני (כי הוא לא מדבר וגם נאנח).

"אני רואה שאתה נאנח, תגיד... האם יש בגוף מקום שעכשיו אתה מרגיש את הכובד הזה?"... הוא בודק ומצביע על הבטן... "יופי שאתה מדייק, זה עוזר" ... אני משיב לו... "מה בדיוק קורה שם?" (אני יוצר מעט הרחקה ומזמין אותו להתבוננות) ...

הוא נושם בכבדות ואני מעודד אותו להמשיך לנשום... בדיוק לתוך המקום הזה בבטן שכבד עליו...

אנחנו לא מדברים, ואני מתבונן עליו ועל הבטן העולה ויורדת שלו.

כשאני מבחין שהנשימה נרגעת מעט, אני שואל אותו "תגיד אייך נושם מי שאוהב את עצמו?"... ומיידית הוא משיב "בקלות"...

אני מבקש ממנו לנשום עכשיו "בקלות" ומלווה במבט את הנינוחות שמתרחבת למקומות נוספים בו...

ומכיוון שאני מבין שאנחנו בכיוון טוב, אני ממשיך:

"ואילו מחשבות יש למי שאוהב את עצמו?"... "מחשבות טובות" הוא משיב...

"בבקשה תחשוב מחשבה טובה", ואני רואה שהוא מחייך ומוסיף "חשבתי על הבת שלי"... "האם אתה מסכים שוב לחשוב עליה?" אני מבקש והוא מחייך בחיוך רחב...

"ואייך מחייך מי שאוהב את עצמו" אני מוסיף... והוא משיב לי "מחייך כפי שאני מחייך עכשיו"... ואוו... עכשיו תורי להתפעל... "מי שאוהב את עצמו מחייך כפי שאתה מחייך עכשיו !!!"...

אני שואל "אייך קורה הקסם הזה, שאדם שלא יכול לשנות את האהבה העצמית שלו מחייך חיוך של אדם שאוהב את עצמו?... האם תוכל בבקשה ללמד אותי אייך זה קורה?"

הוא ממשיך לחייך בשביעות רצון וגם מעט במבוכה... מופתע מהשינוי ומהקצב בו התרחש, ואז מוסיף:

"אבל לא תמיד זה כזה קל, לפעמים יש מקרים קשים"...

"נכון" אני משיב, "לא תמיד זה כזה קל, אבל כשאנחנו מתרגלים את שרירי האהבה העצמית שלנו עוד ועוד 'בקטנה', הרבה יותר קל לנו לאמן אותם גם למקרים קשים יותר עבורנו... ואז זה מסייע לנו להתיידד גם עם מצבים שפעם היו עבורנו ממש קשים ונטולי אהבה עצמית"...

הוא מקשיב, מהנהן ואז מוסיף... "זה נראה לי פשוט מדי וקל מדי בכדי לגרום לי באמת לאהוב את עצמי"...

אני "מה דעתך שנעשה ניסוי? בדיוק כמו היום - בשבוע הקרוב תתרגל נשימות של מי שאוהב את עצמו וגם מחשבות טובות -  בכל הזדמנות...
...ובבקשה תבחן 2 דברים: א. מה קורה לך תוך כדי התרגול (מה החוויה, מה בדיוק מתרחש), וב. כשאתה בחוויה המיטיבה - מה נפתח בפניך ומה מתאפשר לך... (אפילו משהו קטן וכמעט לא מורגש... בבקשה תהיה סקרן כמו גשש בלש לכל שינוי,סימן או רמז)...

ולסיום אני מוסיף "ואם אתה רוצה אוכל לומר לך את דעתי האישית".

"רוצה" (הוא משיב).

"בתור מי ששנים לא אהב את עצמו, בשנה האחרונה אני מגלה ששריר האהבה העצמית הוא אחד השרירים האלסטיים ביותר בגופנו וניתן לתרגל אותו במגוון רחב של אופנים ולשמחתי - גם מאוד בקלות...
והכי כייפ שבמשך הזמן, אנחנו יכולים להפוך חלק מהדברים להרגלים שלנו ולהיות חלק מאיתנו... וחלק מהטבע שלנו ובאופן שמשפיע על כל מעגלי חיינו"...

עד כאן סיפור הדיאלוג שלי עם המתאמן... איני יודע מה יהיה בשבוע הבא... וכמובן שבאופן אישי - אשמח מאוד לדעתכם...
תודה,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: