מאכיל את הצב שלו

לאחרונה ערכתי סדנת "פיתוח כישורי הצלחה" למנהלים בארגון גדול.

בסדנה עסקנו בפיתוח כישורי הניהול שלהם, ובעיקר באופן בו כל אחד מהם יכול להגביה עוף בעזרת יתרונותיו, הרגליו ונטיותיו הטבעיות ביותר.

בכדי לסייע למשתתפים לאבחן את עצמם הזמנתי אותם לבדוק לאיזו חיה הם יותר דומים ומחוברים בתחושתם ובדרך הפעולה המועדפת עליהם.

באופן טבעי חלק גדול מהמשתתפים בחרו בעלי חיים מרשימים: אריות, איילות, דולפינים...

רק מנהל אחד בחר ב "צב".

מכיוון שהוא אדם מרשים מאוד בהתנהלותו ובאישיותו, חבריו התפלאו מאוד לבחירתו וביקשו הסבר.

"אתם מכירים אותי כיזם, כמוביל וכאחד שהולך אחרי האמת שלו.

כל זה נכון, אבל לצערי, יש צדדים שאינכם מכירים בי והם דומיננטיים אצלי.

בחרתי בצב כי גיליתי שאני מאוד דומה לחלק מהמאפיינים שלו.

ביסודי אני אדם מופנם, מעדיף לערוך דיאלוג עם עצמי. זקוק לשריון שמאפשר לי מרחבי זמן לחשיבה, להתלבטות, ולהסדרת הנשימה שמיטיבה איתי.

היה לי קשה לשמוע את כולכם ולהשלים עם הגילוי, ומנאחס אותי נורא שאין בי אריה, או לפחות איילה."

בעקבות דבריו הנוקבים, אני לוקח את מיקרופון המנחה, מודה לו מאוד על האותנטיות, על מילותיו עוצרות הנשימה ועל התרומה לתהליך הקבוצתי.

אומר לי כי להערכתי, בצד הקושי, גילוי "הצב שבו" מאוד יסייע לו, ומזמין אותו לבדוק באילו אופנים נוספים הצב בא אצלו לביטוי, והאם ישנם גם יתרונות ב"להיות צב".

לקראת סוף היום, אחרי מגוון התקדמויות הוא שוב משתף אותנו:

"כבר זמן רב הצב מקנן בי ורק היום גיליתי עד כמה הוא עוצמתי ודומיננטי בתוכי.

בשעות האחרונות החלטתי לא להיאבק בו אלא להכיר בו ו לערוך עימו דיאלוג.

גיליתי כי כשאני נותן לו לגיטימציה ו"מאכיל אותו" מתאפשר לי, מרחב נינוח לעיכול ולעיבוד רגשי, ואז להפתעתי נוצר אצלי מקום גם לבעלי חיים נוספים. כאלו שקודם התבאסתי "שאיני כמותם" ו"שאין לי אותם".

עד כאן סיפורה של הסדנה וסיפור המנהל,

יתכן וגם אתם תמצאו עניין ב"אבחון בעל החיים הפועם בתוככם" (ואולי אפילו תמצאו יותר מאחד) ובאיתור דרכים להאכיל אותו ואת צרכיו - באופן שייטיב עמכם.

לימים מזינים מאוד,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: