הופכים תשוקה להצלחה, הצעד השני: גיוס נכסים

זוכרים את מסענו - מתרגמים תשוקות להצלחות?

בפוסט הקודם ספרתי לכם על הצעד הראשון של המצטיינים בתרגום תשוקות להצלחות.

ציינתי את יכולתם להצביע למציאות הפנטסטית בה הם חושקים, ולנהוג כאילו היא כבר מתממשת וקיימת בחייהם.

הפעם אני מעוניין לשתף אתכם במרכיב השני שמצאתי כי הופך אנשים רגילים למצליחנים. כך גם אתם תוכלו לפעול כמותם ולהרחיב את טווח הצלחתכם.

ולפני שנקפוץ למים, בואו נערוך בדיקה קצרה:

בבקשה חישבו לרגע על האדם המצליח ביותר שאתם מכירים (או ששמעתם עליו).

ראו אותו בדמיונכם, או היזכרו בשמו.

מה מאפיין אותו?

האם בהכרח הוא האדם החכם או המוכשר ביותר שאתם מכירים?

אני לא בטוח בכך.

אבל אני בהחלט מאמין כי הוא מצטיין בגיוס נכסים ומשאבים לקידום מטרותיו.

האם אכן הדבר נכון לגביו? ואם כן, מהיכן הגיע ההימור שלי?

לאורך שנים אני מזהה כי פעמים רבות מה שמפרידה בין בעלי המשאלות והתשוקות, לבין מימושן, הינה יכולת לגייס נכסים הנדרשים לשם כך.

המצליחנים, אינם נעצרים בהגדרת התשוקה או הרצון, אלא גם מזהים את המשאבים והאמצעים הנדרשים למימושם, ופועלים באופן נמרץ לשם גיוסם.

חלקם עושים זאת באופן טבעי, וחלקם מפתחים יכולת זו כפי שספורטאים מאמנים שרירים בהתמדה.

העניין הוא שלעיתים איננו מזהים את הנכסים שלנו, אלא עסוקים במעצורים ובמה שאין לנו.

אני למשל, הייתי ילד ביישן מאוד והתקשיתי מאוד לבקש עבורי דברים.

כשהייתי צריך לשאול או לבקש דבר מה, חשתי צביטה בבטן שהיוותה עבורי "תמרור עצור" אותו במשך שנים רבות לא העזתי לחצות.

ידעתי כי הצביטה שומרת עלי מפני פדיחה ובושה, ובחווייתי - מצילה אותי מסירוב, לגלוג ופגיעה.

לקח לי שנים רבות לעשות "סוויץ'" ולהבין שהצביטה בבטן היא בעצם הפעמון הקורא לי "לך על זה בענק!"

(כלומר להבין שלעיתים אני יכול להפוך פחד ל- דחפ)

היום כשאני "הולך לאיבוד" וחש צביטת מבוכה בבטן, אני לוקח אוויר, מחייך ומבקש עזרה "התוכל לכוון אותי בבקשה לרחוב...?"

כמה פשוט, ככה משנה חיים שלמים....

אני משוכנע כי גם אתם תוכלו להמיר מעצורים - לנכסים, ולגייס לשורותיכם משאבים ועזרים מסייעים מאוד.

לחיי אוצרותיכם המיטיבים...
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: