להציל נפש בישראל !

אני מסייע גם לאנשים הנמצאים ברגעים קשים בחייהם.

מטבע הדברים מי שמצוי במצוקה חווה חוויות מחלישות, מערערות ומקטינות מאוד.

מצוקה - היא תופעה רב ממדית. פעמים רבות סוחפת, מכחידה וגורסת דימוי עצמי, תחושת בטחון, חיוניות, תחושת מסוגלות ולעיתים אף את הרצון לחיות.

אני מעוניין לשתף אתכם במהלך נפלא, מחולל חיים ומחזק מאין כמותו.

הוא אינו דורש תואר רביעי באוניברסיטה וקסמו הרב בכך שהוא שווה לכל נפש, ובר שכלול ואימון אינסופיים.

כשאני מגיע עם הנעזרים בי "לקצה" אני נוהג לשלוף אותו והוא עובד לא פחות טוב מה"חיזוקית של הדס":

אז זה הולך כך:

בן שיחי (כך אקרא פה לבעל המצוקה, עד שאמצא שם מדויק יותר), משתף אותי במצוקותיו ולעיתים אף בשחור ליבו ובדם נשמתו.

אנחנו משיימים, מהדהדים, מעבדים ומאווררים את הדברים ככל הניתן, בכדי ליצור הקלה, בהירות ומרחב עבורו.

בהמשך, אני מבקש ממנו שיסייע לי, ושיחדיו נערוך משהו שאולי יראה לו מוזר ברגע הראשון.

אני מציע - מסביר, כי נמפה כעת את הדברים שהוא אוהב אצל עצמו/ במציאות חייו, גם אם אלו דברים קטנים מאוד.

בשלב זה, לרוב אני נענה בשלילה: "אני לא אוהב שום דבר אצלי", "בחייך בני, אין לי כוח לכאלו דברים עתה"...

אני נותן לגיטימציה מלאה לדבריו, ומבקש כי למרות החוויה שהרגע תיאר, נאתר דברים שהוא אוהב בעצמו ובחייו.

אני מדגיש כי חשוב שהמיפוי יהיה כמה שיותר רחב ומגוון ולא כמה שיותר מדויק.

אנחנו מאתרים את הדברים אותם הוא אוהב בעצמו . לאחר מכן, אני מבקש שיבחר את שלושת אלו שגורמים לו להרגשה הטובה ביותר.

(בשלב זה, עצם ההתלבטות, המיון והבחירה - לרוב יוצרים נועם, קלילות ולעיתים אף הומור).

לסיום (שלב זה), אני מבקש שיאתר מבין כולם את הסיטואציה בה הוא הכי אוהב את עצמו, או את הדבר שהוא הכי אוהב בעצמו, ואז שידמיין (בהנחייתי) כי סיטואציה זו/ איכות זו ממלאה את חייו לחלוטין; כי הוא חווה אותה מקצות שיער ראשו ועד קצות אצבעות רגליו.

אנחנו שמים לב לפרטי החוויה המשתנה לאורך התרגול ומדגישים, זרימה, קלילות, שמחה וחיוך שמתווספים בכל פעם שאנו מזהים אותם (גם אם הם "בקטנה").

כעת (מוסיפים נדבך לעשייתנו) אני מבקש שיבחין האם ישנו מקום בגוף - שהוא חש בו יותר בטוב, יותר בטוח, יותר נינוח.

לעיתים לוקח זמן לאתר כזה מקום (ולא תמיד הדבר מסתייע).

במידה וכן, (וזהו שיא ההתערבות) אני מזמין אותו למלא בדמיונו (באיזה אופן שמתאים לו), את המקום המיטיב בגוף - בתכולת אותה איכות שהוא הכי אוהב בעצמו, ולדמיין שבהדרגה היא ממלאה כל תא ותא בגופו ! (וזה יכול לקחת זמן לא קצר).

בסוף התרגיל המרגש (בו המקום הנוח ביותר בגוף - מלא באיכות האהובה ביותר על בן שיחי), לרוב עיניו בורקות, הוא מופתע, אוהב את עצמו ועם תחושה גדולה של הכרת תודה.

אנחנו מלבנים את השינוי המרענן שהתרחש, ובעיקר אני מזמין אותו לבדוק - כיצד הוא יוכל למלא באיכות נהדרת זו גם את שגרת יומו; לתרגמה לעשייה מיטיבה, ולחיות אותה - מקיר לקיר בחייו.

שנאמר: "המציל נפש אחת - מציל עולם ומלואו".

ותאמינו לי - זה מה זה שווה !!!

לימים שמחים ומיטיבים מאוד,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: