מישהו לתפוס אותך

מכירים את התרגיל המפחיד הזה - בו נופלים לאחור ומישהו אמור לתפוס אותנו תוך כדי נפילתנו?

ולמה התרגיל כה מפחיד?

כי מקנן בנו החשש שאנחנו בעצם מהמרים ונותנים אמון - במישהו שלא יתפוס אותנו שנייה לפני שאנו מתרסקים על הרצפה.

לאורך שנים אני מלווה אנשים בתהליכי שינוי.

ועד כמה שאולי הדבר נשמע טריוויאלי - אני מגלה שוב ושוב - שאי אפשר לעשות שינוי בלי לעשות שינוי.

לדוגמה, אם אני רוצה להגיע ממקום א' למקום ב', עלי לעזוב תחילה את מקום א' בכדי לצאת לדרכי אל עבר מקום ב'.

העניין הוא שבאופן טבעי אנשים חוששים ממה שצפוי להם במהלך הדרך.

האם באמת יצליחו להגיע לבסוף למקום ב'? והאם אכן - מקום ב' הינו כה אטרקטיבי כפי שהוא נראה מפסגת הייאוש והתצפית של מקום א'?

למדתי כי ישנו "דבר" העושה הבדל דרמטי ומהווה מנבא משמעותי למידת הצלחת המסע.

ל"דבר" הזה קוראים - חבר.

לטעמי חבר - הוא מי שמכיר אותי ויודע מי אני, ובעיקר מאמין במה ובמי שאני עתיד להיות.

השאלה הקריטית היא - מה קורה כשנופלים בדרך מנקודה א' - לנקודה ב'?

מה קורה כשהגוף, האגו, הלב, הכיס והתקווה שלנו מתרסקים מעוצמת החבטה ונשארים ביחד עמנו שרועים על הרצפה?

מצאתי כי ההבדל בין מי שנשאר שרוע על הרצפה, לבין מי שקם וממשיך הלאה טמון במידה רבה במי שנמצא לידו בעת ההתרסקות.

למדתי כי כשיש לידנו חבר הזמין עבורנו בעת הנפילה; מוחה דמעותינו, מסייע לנו להשיב את נשימתנו, ומחבק אותנו; - מה שמתרסק בתוכנו עובר תהליך של החלמה.

מצאתי כי מי שברגעים קריטיים אלו מושיט לנו יד ומאמין בנו - מסייע לנו לרקום מחדש את נרטיב המשך מסענו, ולהגדיל מאוד את סיכויי הצלחתנו!

על כן, אחד הטיפים המשמעותיים שאני נותן היום לנועצים בי טרם בחירתם לצאת למסע מאתגר בחייהם: הצטיידו במישהו לתפוס אתכם !

הכינו אותו רעיונית, מנטאלית ופרקטית לנפילות הצפיות לכם בדרך, ולמדו אותו מהי העזרה שתסייע לכם באותם רגעים.

אני מאמין כי ככל שתעשו כן - יגדלו מאוד סיכויי הצלחתכם וסיכויי הצלחת יקיריכם היוצאים למסעות חייהם.

בהצלחה רבה,
בני

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: