סיפור הריקשה

ארכימדס גילה לנו שאם ישנה נקודת משען, ניתן להזיז אפילו את כדור הארץ.

אצל בני אדם - לעיתים קשה לאתר נקודות כאלו, ולעיתים יש תחושה שמטפסים על לוח שיש חלק ואין היכן להיאחז ולתפוס.

לפני עשרים שנה שירתִּי כיועץ ארגוני בבסיס "רמון" שבנגב וגרנו בשיכון המשפחות שבתוכו.

מטוסי הקרב היו חולפים בשמים; וילדי הטייסים שבגן היו מצביעים לעברם וצועקים בהתרגשות גדולה "אבא, אבא".

בצר לו, גם בני הבכור רן (שלחלוטין היה מודע לכך שאביו אינו טייס), היה "שותף לחגיגה" וביחד עם שאר הילדים מדי פעם הצביע לשמים וצעק "אבא, אבא".

כשאנשי צוותות האוויר היו חוזרים מסימולטור הטיסה בחו"ל, הם נהגו להביא לילדיהם צעצועים נחשקים ביותר, ופעם אחר פעם רן היה הופך ירוק מקנאה, ושואל אותי מגוון שאלות עליהן לא ידעתי להשיב.

ביחד עימו ליבי בכה וחשתי אזלת יד קשה בשל כאביו ותסכוליו.

בגיל חמש הוא העריץ את בן השכנים המבוגר ממנו בשנה.
הילד בן השש היה גבוה וחזק, ויותר מכל התגאה בטיולי השטח המלהיבים שהוא עורך עם אביו - מפקד הטייסת - בגי'פ העצום שלהם.

הג'יפ המאובק מהטיולים חנה ליד ביתנו, וכל יציאה משותפת מדלת הבית "זכתה" לסיפור על גבורת בן השכנים והרפתקאות טיוליו.

לרשותי עמדה ריקשה צבאית שסייעה לי להתנייד במרחבי הבסיס (למי שאינו מכיר - הריקשה נוסעת לאט, אך בשל היותה בעלת שלושה גלגלים היא בעלת עֲבִירות וכושר תמרון נהדרים).

יום אחד נפל לי אסימון:
"אם בן השכנים הוא מושא ההערצה של רן ודעתו כל כך נחשבת - אולי אני יכול לעשות משהו בנדון".

פניתי אל הילד ושאלתי אותו האם אי פעם נסע בריקשה.
לשמחתי הילד הניד בראשו לשלילה ועיניו נצצו כשהצעתי לו לבוא לסיבוב.

בדרך - לא החמצנו אף סלע, אתגר ומהמורה. הילד משמיע זעקות אושר ושמחה על כל חבטה וקפיצה ומרגע לרגע אני מבין שאנחנו בכיוון הנכון.

כשהחניתי את הריקשה ליד הג'יפ הענק ושאלתי את הילד המאושר "איך היה?" - הוא קפץ מהתרגשות והשיב "נהדר".

הצבעתי על הריקשה ועל הג'יפ במשותף ושאלתי את הילד בקול קטן - "מה יותר כיף?".

לאושרי, הילד הגיב בצעקה "ברור שהריקשה הרבה יותר שווה !!!".

הבנתי כי זו היא שעת חסד ומיידית לקחתי את הילד לרן שיספר לו את חוויותיו ומסקנותיו הנחרצות.

באותו יום קניתי את עולמי. הפכתי להיות "הרבה יותר" מטייס קרב.

הדימוי של רנצ'יק זינק פלאים. הוא ראה עצמו באור חדש לגמרי והפך את האירוע למקור גאווה ותעצומות בחייו.

אין על ארכימדס, וכמה טוב שיישומיו חורגים בהרבה מגבולות הפיזיקה.

הצטרפו לרשימת התפוצה:

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל באימייל את הסיפורים והמאמרים ועדכונים על מועדי הקורסים הקרובים.

הגיבו באמצעות פייסבוק: